חודש האישה 2024 – קידום סביבת עבודה ותרבות ארגונית הוגנת ושיוויונית מגדרית – מה אפשר לעשות? כלים, ידע והשראה.

חודש האישה 2024 –

נתונים, השראה והכי חשוב – מה אפשר לעשות?

בארגונים שלנו, בקהילות שלנו ואפילו בבית!

—-

נשים הם עדיין 51% מאוכלוסיית העולם, ועדיין, נמצאות בתת ייצוג בתעסוקה.

קצת מספרים –

  • לפי דוח של מצב תעסוקת נשים בישראל, נכון לשנת 2019 שיעורי התעסוקה של נשים בישראל הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD.
  • נמצא שקיים קשר בין רמת ההשכלה שלהן – למצב התעסוקתי שלהן. ככל שיסיימו תיכון וירכשו השכלה גבוהה – כך הן יהיו מועסקות יותר.
  • ישנים פערים מגדריים גדולים בבחירת המקצועות המוגברים בתיכון ובמספר היחידות לבגרות במתמטיקה – מהגורמים המשפיעים על פערי השכר בין נשים לגברים.
  • ההבדלים המגדריים ניכרים גם בהשכלה הגבוהה. כבר יותר מ-20 שנה שיעור הנשים הפונות להשכלה אקדמית גבוה משיעור הגברים העושים זאת. עם השנים גדל גם שיעור הנשים הממשיכות לתארים מתקדמים, ובשנת 2017 שיעור הנשים בקרב מקבלי התארים עמד על 58% בתואר ראשון, 63% בתואר שני ו-53% בתואר שלישי.
  • קיים שוני מגדרי גדול: נשים פונות יותר למקצועות טיפוליים וחינוכיים כגון סיעוד, עבודה סוציאלית וחינוך, וגברים למקצועות מתמטיים, ובמרבית המקצועות לא חל שינוי משמעותי ב-28 השנים האחרונות.
  • נשים הן למעלה מ-50% מהסטודנטים בפקולטות לרפואה ולמשפטים.
  • ככלל, נשים נוטות יותר מגברים להיות מועסקות במשרות חלקיות (31.8% לעומת 12.9% בקרב גברים בשנת 2017), והיקף המשרה שלהן, קרי מספר שעות העבודה השבועיות, נמוך בממוצע ב-16% מזה של גברים בשנת 2017.
  • פערי השכר המגדריים בישראל משפיעים מאוד על הצבירה לחיסכון הפנסיוני.
  • הממשלה באוגוסט האחרון (2023) שמה לראשונה יעד מספרי של צמצום פערי השכר המגדריים בין גברים לנשים (בגילאי 25-39) בקצב של 2.6% בשנה.
  • לפי סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר, המשמעות הכלכלית של צמצום מוחלט בפערי השכר בין נשים לגברים בישראל בשנים הקרובות תהווה תוספת משמעותית של 7% בשנה לתוצר הלאומי, המוערכת בכ- 84 מיליארד ₪ בשנה.
  • טרום הקורונה, שיעור השתתפות בשוק העבודה של נשים בישראל עמד על 76%
  • שוק העבודה הישראלי רווי באי-שיוויון מגדרי,  דבר היוצר בקרב נשים בעיקר קונפליקט וחוסר האיזון בין בית לעבודה ובא לביטוי בפערי שכר בין גברים ונשים שעומדים על 31.9% בממוצע ומצטמצמים בקצב איטי ולא מספק. קרי על שכר ממוצע של 11,600 ₪ שמרוויח גבר,  אישה בישראל מרוויחה 7800 ₪.
  • היקף התעסוקה –  יותר נשים מועסקות במשרה חלקית, לעומת גברים – 13% לעומת 31% בקרב נשים. נשים המועסקות במשרה מלאה עובדות פחות שעות לעומת גברים – 42 שעות לעומת 47 שעות שבועיות.
  • נשים תופסות נתח של 43% כעובדות מדינה, 34% בלבד בתפקידי מנהלות במשק הישראלי, 45% מהדירקטוריות בחברות ממשלתיות, ורק 23% מהדירקטורים בחברות ציבוריות – הן נשים.
  • בשנת 2019 ההכנסה הממוצעת של אישה שכירה עמדה על 8,308 ש"ח לחודש, לעומת 12,193 ש"ח לחודש לגבר – פער שכר של 32%
  • לפי נתונים של מקינזי שעדכניים לשנת 2021, 78% אחוז מהנשים המתמודדות עם מיקרו-אגרסיות מתגוננות על עצמן בעבודה, או מתאימות את האופן שבו הן נראות או פועלות במאמץ להגן על עצמן.

 

מיקרו-אגרסיות הן סוג של אפליה יומיומית שמקורה לעתים קרובות בהטיה. הם כוללים הערות ופעולות – אפילו עדינות שאינן מזיקות באופן גלוי – המבזים או מפטרים מישהו על סמך המגדר, הגזע או היבטים אחרים של זהותו. הם מאותתים על חוסר כבוד, גורמים ללחץ חריף ויכולים להשפיע לרעה על הקריירה והבריאות של נשים.

  • לנשים שחוות מיקרו-אגרסיות – והגנה עצמית כדי להסיט אותן – יש סיכוי גבוה פי 3 לחשוב על לעזוב את עבודתן ופי 4 כמעט תמיד להשחק מהר. על ידי השארת מיקרואגרסיות ללא פיקוח, חברות מחמיצות את כל מה שיש לנשים להציע ומסתכנות באובדן עובדים מוכשרים.
  • שנים של נתונים מראים שנשים חוות מיקרו-אגרסיות בשיעור גבוה משמעותית מגברים: יש סיכוי גבוה פי 2 לטעות בשיוך המקצועי שלהן, ולשמוע הערות על מצבן הרגשי . עבור נשים בעלות זהויות שוליות מסורתיות, ההערות הללו קורות לעתים קרובות יותר והן אפילו יותר משפילות. כדוגמה אחת בלבד, לנשים אסייתיות ושחורות יש סיכוי גבוה פי 7 מנשים לבנות להתבלבל עם מישהו מאותו גזע ומוצא אתני.

נשים ועסקים קטנים-

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים:

  • נשים בעלות עסק, מנהלות סיכונים באופן שמרני ומושכל יותר מגברים ונוטלות הלוואות נמוכות יותר ומכאן, הסיכון לסגירת העסק שלהן קטן ב-50% ויותר.
  • על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2015 – רק 26.5% מכלל העסקים היו בבעלות נשים.
  • עוד על פי נתוני הלמ"ס: כמחצית מהנשים בעלות עסק עצמאי הן בעלות תואר אקדמי, זאת לעומת 30% בלבד בקרב הגברים בעלי העסקים.
  • עצמאיות עובדות בממוצע כ-31.6 שעות בשבוע – כשליש פחות מעצמאים.
  • בהכנסה לשעת עבודה עצמאיות מרוויחות בממוצע כ-56 ₪, כ-18% פחות מעצמאים. בהשוואה בין עצמאיות לשכירות, ההכנסה משעת עבודה של אישה יזמית גבוהה בכ-11% מההכנסה משעת עבודה של אישה שכירה.
  • עיקר הפעילות של עצמאיות מרוכזת בתחומי השירותים האישיים והשירותים המקצועיים  – ענפים המאופיינים בדרך כלל בהשקעות נמוכות, מחזורים נמוכים, מספר מועסקים נמוך (לעיתים העסקה עצמית בלבד) וטווח השפעה מקומי.
  • 31% מהנשים שקלו או נמצאות בתהליך של הקמת עסק עצמאי או מעבר משכירות לפרילסנריות, זאת לעומת 41% מהגברים הנמצאים באותו תהליך. בשאלת המוטיבציה, ניכר כי נשים פחות מעוניינות להקים עסק עצמאי (43%), בהשוואה לגברים (54%).
  • קיימת שונות גבוהה בין נשים לגברים בהליך היזמות – משלב הרעיון ועד המימוש: 42% מהנשים השיבו כי הן חשבו על הרעיון של הקמת העסק (לעומת 51% מהגברים). מתוכן, רק 38% בדקו היתכנות להקמת העסק (לעומת 53% מהגברים). הקמת העסק בפועל – 34% מהנשים הגיעו לשלב זה, לעומת כ-40% מהגברים.
  • תמריצים עיקריים לפתיחת עסק, בקרב כלל הנשאלים (גברים ונשים): היכולת להרוויח יותר (56%) שעות עבודה גמישות (49%) ומקסום רווח אישי ולא רווח לבעל העסק/החברה (40%).
  • בקרב הנשים בלבד: 56% ציינו את היכולת לעבוד בשעות עבודה גמישות כמניע מרכזי (42% בקרב גברים), 55% היכולת להרוויח יותר, 43% הרצון לפתח כישרון (35% בקרב הגברים). גברים ציינו בשיעורים גבוהים את הרצון להרוויח יותר.
  • חסמים עיקריים לפתיחת עסק, בקרב כלל הנשאלים (גברים ונשים): אובדן ההכנסה הקבועה (57%), כישלון העסק (43%), הפסד ההשקעה (42%) ותחרות קשה (28%), שצוינה בשיעור גבוה בקרב גברים (32%) לעומת נשים (25%). נשים ציינו בשיעור גבוה יותר את חוסר הניסיון בשיווק עצמי ( 28%) לעומת גברים (21%) ו-22% ציינו כי החסם המרכזי שלהן הוא חוסר בידע פיננסי, לעומת 17% מהגברים. הפחד מאובדן ההכנסה הקבועה צוין בקרב נשים בשיעור גבוה יותר( 60%) אל מול הגברים (54%).
  • מהסקר עולה כי הקושי המרכזי של נשים בניהול עסק הוא נושא השיווק והשגת הלקוחות ו-63% מהנשים ציינו אותו בפער ניכר משאר הקשיים. גם בקרב גברים אחד הקשיים המרכזיים הוא שיווק, אולם בשיעור נמוך משמעותית לעומת נשים (24%). בקרב 46% מהגברים, צוינו יותר קשיים כלכליים, בפער ניכר מהנשים (19%). חשוב לציין, כי כ-20% מהגברים ציינו כי אין להם קשיים כלל, לעומת הנשים שלא השיבו כך.

נכון ל26.10.23, פרסם הבנק הכלכלי העולמי – כי העלות הכלכלית של פערים מגדריים בתעסוקה וכלכלה הם בהיקף של 1.7 מיליארד דולר! שהמשק יכול להרוויח אילולא יכניס יותר נשים למעגל התעסוקה והיזמות.

נשים לפי תעשיות:

  • נשים בחברות הציבוריות משתכרות 13% פחות מגברים בממוצע, בהייטק הפער הוא 15% ובתעשייה ההבדל בתגמול על רקע מגדר מגיע אף ל-40%, כך עולה מדו"ח של ארגון מעלה לאחריות תאגידית העוסק בגיוון ומגדר של החברות הציבוריות בישראל.
  • הסקטורים השיוויוניים ביותר, בהם הפרשי התגמול קטנים מ-10% הם האנרגיה והתשתיות, כימיה ופרמצבטיקה, בנקים ותעשיית המזון. לעומת זאת בתחום ההשקעות והביטוח הפערים מגיעים ל-25% ובתחומי השירותים,תקשורת ותחבורה גברים משתכרים 20% יותר מנשים.
  • בסך הכל מועסקות היום בענף ההייטק 137 אלף שכירות. כ-33 אלף שכירות נוספות מועסקות במקצועות טק מחוץ לענף ההייטק. חלקן של נשים בענף הוא עדיין רק 34%
  • 71% מהגברים השכירים בענף ההייטק מועסקים בתפקידים טכנולוגיים, בהשוואה ל-52% מהנשים.
  • את הצמיחה המהירה ביותר הציגו השכירות החרדיות בהייטק: מספרן עלה בכ-180% מ-2014 ועד 2022. קצב הצמיחה שלהן גדול פי 3 מנשים יהודיות שאינן חרדיות ומנשים ערביות בענף.

בקיצור – אנחנו יותר מ50% אבל מרוויחות פחות, התפוקות שלנו גבוהות יותר (במקום ה עבודה ובבית), ומתקדמות פחות.

(הנתונים לקוחים מתוך דוחות של מקינזי, למ"ס, משרדי הממשלה ודוחות שהפיקו בנושאי נשים בתעסוקה באינטרנט)

אז – לשאלת השאלות -מה אפשר לעשות עם זה? איך אפשר לקדם את זה?

  1. תמונת מצב והבנה מעמיקה שלה. כמה נשים יש בארגון. באילו תפקידים, מה החסמים, מה הרצונות וכן הלאה.
  2. הבנת המשמעות של הפער והפעולות הנדרשות:
    האם נדרש ממני לגייס יותר נשים? אם כן, איך מגייסים יותר נשים? האם נדרש לקדם יותר נשים? להכשיר? לבנות תרבות ארגונית מכילה? סובלנות ארגונית? הכשרות למנהלים/ות?
  3. כתיבת תכנית עבודה ריאלית!

אז כמה פעולות מעשיות נוספות –

  1. כדי לגייס נשים, ניסיונות ומחקרים הראו – שמודעות שמנוסחות בלשון נקבה מביאות יותר מועמדות נשים!
  2. גמישות בתנאי הסף להגשת מועמדות : הוכח כי נשים לא מגישות מועמדות למשרות שאינן עונות על כמעט כ-ל הדרישות. רוצה לגייס נשים? ותרו על חלק או רשמו יתרון.
  3. מיתוג מעסיק – איך החברה שלכם נתפסת בעייני העובדים/ות? כחברה גברית? ללא איזון בית עבודה? דאגו לרשום ולציין את הדברים החשובים הללו שמעודדים שיוויון, גמישות, ואיזון בית עבודה.
  4. מה קורה באמת..? מיתוג מעסיק אינו מספיק. צריך באמת WALK THE TALK! ודאו כי שיח מכיל, שיוויוני אכן חלק מהתרבות והערכים הארגוניים. אם לא? כדאי להתחיל משם כשלב בסיס…
  5. אם בניית תרבות ארגונית נשמעת גדולה מאוד ואת/ה רוצים להעסיק מחר יותר נשים – אפיינו משרות ייעודיות, פרסמו בקהילות ייעודיות לנשים (פורום נשים בתעשייה, מיטאפיסטיות, WOMEN2WOMEN, נשים ב… ועוד!)
  6. אבל – זהו לא תחליף לבניית התרבות והערכים הארגוניים… אחרת – זה לא יחזיק ותסבלו משיעורי עזיבה גבוהים של נשים!
  7. תקשורים פנים ארגוניים של חברה מביאה חברה , הכלה ארגונית , תוכן של חווית עובד/ת ורווחה בנושאים של שיוויון.
  8. קידום שיוויון מגדרי – עודדו גם את הגברים בחברה לצאת לבלות עם המשפחות או ליצור תחביבים ופנאי, עודדו אותם דרך קהילות עובדים, יוזמות פנים ארגוניות, והתנדבויות. באופן הזה – לא רק תדברו אלא גם תפעלו ליצירת שיוויון ולא "העצמה נשית".
  9. התאמה נשית למשרדים ולתנאי העסקה – וודאו כי השירותים והתשתיות במשרד מכילות נשים 😊 נותנות תחושת ביטחון וכן כי אין פערי שכר לעמיתים בדרגות ותפקידים דומים. אה, גם שימו לב לפנסיה שלא תהיה קטנה יותר 😊 זה גם קורה…
  10. שיווק – שפה שיוויונית, מתן תשומת לב לסטריאוטיפים ועוד.
  11. קבוצות פנים ארגוניות – עודדו נשים בחברה להנכיח את מקומן בארגון ומחוצה לו, להדהד את הנשים והנשיות בחברה כחלק מהDNA – על כל המשתמע מכך – דרך מעגל המשפחה, הקריירה, התפקיד המקצועי ועוד.
  12. פרו-אקטיביות לקידום שיוויון מגדרי >> התנדבויות, יוזמות ותכניות לקידום שיוויון מגדרי מנכיחות ומנרמלות את הערכים הללו בארגון. לכן אני מציעה:
    דברו על זה!
    צאו להתנדב עם ארגוני נשים – בתחום התעשייה, נשים שיצאו ממעגל הזנות, נשים שורדות אלימות במשפחה, נערות בפריפריה, מנטורינג, הכשרות, שיפוץ וצביעה, ועוד!
    תעדפו רכש מגוון – במהלך החודש רכש מספקים בבעלות נשית, ולאורך ה שנה- לוודא שיש ייצוג גם לעסקים בבעלות נשית, לצד יתר אוכלוסיות הגיוון.
    צאו בקמפיינים ארגוניים ויראליים של נוכחות נשית או תמיכה במטרות שיוויונית!
    😊

רוצה קצת השראה ורעיונות מגניבים?

1. לפני שנתיים, במרץ 2022, יצאה חברת פייבוקס בקמפיין של "העברת 30% פחות" – כדי לעורר מודעות לפערי השכר המגדריים בישראל.

  1. אולוויז בקמפיין #likeagirl
  2. מיקרוסופט מחקר ופיתוח : יום האישה שמח? איך חוגגים את יום האישה? https://www.facebook.com/MicrosoftRnDil/videos/735089298142705/
  3. "העצמה גברית" – הפוך על הפוך של הסטארטאפ אב-וי > https://fb.watch/j9C2UDHfTa/?mibextid=NnVzG8
  4. שחל מעלים קמפיין שעוסק בסוגיית התקפי הלב בקרב נשים. גם נשים נמצאות בסיכון ללקות בהתקף לב פתאומי.
  5. חוסר מודעות לסימני התקף הלב הנשי, מייצר מצב שבו נשים רבות פונות מאוחר מדי לקבלת עזרה ואפילו עוברות התקף לב שקט ללא ידיעתן במקרים רבים. הקמפיין של שחל, באמצעות משרד הפרסום מנצ', מאיר את הסימנים שיש לשים לב אליהם.
  6. כיסא המנהלות של ד"ר גב
  7. מבחן בקדל של פרטנר
  8. פרטנר תקים קטגוריה קבועה בספריית ה-VOD המציגה רק סרטי קולנוע העומדים במבחן בקדל הבודק את רמת הייצוג הנשי ביצירות. המבחן, שהפך עם השנים לשם נרדף לבחינת אפליית נשים בקולנוע, בודק ייצוג אובייקטיבי של נשים ביצירות קולנועיות. -2021 כ-30% מסרטי הקולנוע לא עברו את המבחן. יצוין כי סימון הסרטים קבוע ויימשך גם לאחר יום האישה בפרטנר. המהלך באמצעות משרד הפרסום מקאן תל אביב
  9. המשולש החסר של דומינוס: בדומינו'ס פיצה שלחו מארזים מיוחדים למעצבי דעת קהל ומנהלי כוח-אדם עם פיצה שבה חסרים 32% מהמשולשים (כמספר האחוזים שחסר במשכורות הנשים לעומת הגברים). כחלק מהמהלך, באמצעות מקאן תל אביב, תגיע עם הפיצה אמנת שוויון שמטרתה לרתום את המשק לצמצום פערי השכר.
  10. תנובה: נשים פורצות דרך על קרטוני חלב
    תנובה הוציאה בשנת 2022 מהדורה מוגבלת של קרטוני חלב במחווה לנשים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית. על גבי האריזות מוטבעת דמותן של נשים ישראליות ראשונות בתחומן תוך ציון ההישג שלהן. בין הנשים: אסתר רוט שחמורוב, גולדה מאיר, בלייניש זבדיה ונוספות.

עמותות וארגונים חברתיים/עסקים חברתיים שמקדמים שיוויון מגדרי:

עמותת אל הלב- מוגנות עצמית לנערות ונשים

בעצמי / קרן רש"י

עמותת שוות – מנהיגות נערות

טק: קווין בי, אליסקוד

קייט-פרייד

עמותת פרויקט עסקית

אחת מתשע

אחת לאחת

נעמת

ויצו

אישה לאישה

איתך

גרנית

בת מלך

ל"א לחימה באלימות נגד נשים

רוח נשית

שדולת הנשים בישראל

עמותת כ"ן כוח נשים

ועוד: https://www.ruachtova.org.il/organisationslist/

אם הגעת עד לכאן ואת צריכה ורוצה ליווי ועזרה בבניית תכנית מיוחדת אצלך בארגון, או השקה של תכנית או יוזמה קצת יותר מעבר  ליום או חודש, שבאמת תייצר שינוי של שיוויון מגדרי – את מוזמנת לדבר איתי 😊