עבודה מסודרת? הצחקתם את צעירי דור ה-Z: "המגייסות אוכלות קש, אין עובדים"
ככה נראתה הכותרת הבולטת במאמר שפורסם במוסף הממון של ידיעות אחרונות בסוף השבוע האחרון (6-7.9.24). הנה קישור לקריאת הכתבה המלאה
במאמר מתארות מנהלות גיוס את אתגר גיוס העובדים והעובדות בני דור הZ.
מי אלו דור הZ?
דור ה-Z הן כל מי שנולדו בין השנים 1995 ל2002 (פחות או יותר) והם בני 23-30 (פחות או יותר).
אז למה כל כך קשה לגייס אותם/ן למקום עבודה, בטח לטווח ארוך ובמסגרת "מסורתית"?
אם חווינו מאז הקורונה את ההשפעה שלה ואת השיבושים בשוק התעסוקה שהיא הביאה, אפשר להוסיף על כך את האינטרנט והרשתות החברתיות – אי אפשר כמעט להסתיר כלום היום מאף אחד. כל המידע, הדעות, הנתונים – הכל חשוף וגלוי בלחיצת מקלדת וחיפוש במנועי החיפוש השונים.
לרבות, איך באמת ארגונים מתייחסים לעובדים ולעובדות שלהם. לא רק בשכר, שכבר מזמן ניתן למצוא מדרגות שכר חשופות באינטרנט ורגולציה סביב שיוויון בשכר וכיו"ב, אלא גם בסביבת עבודה, ערכים ארגוניים, כל מה שמתחת לפני השטח הגלוי- כל הרבוד הארגוני הסמוי.
"שיחות המסדרון" – נמצאות בשקיפות גבוהה בחוץ.
אם מחברים את הסביבה הערה שבה בני דור ה-Z חיים, של משפיענים, מצג של חיי פאר, מותרות, וכל טוב ברשתות החברתיות, לצד משברים ומגפות שמייצרים בדידות ורצון ל WELLBEING גבוה, ביחד עם העובדה שמעסיקים, ארגונים, נדרשים להיות אותנטים כלפי העובדים והעובדות שלהם ולספק להם מעבר לרק משכורת ותרבות – מגיעים לכך שעובדים היום מחפשים משמעות – בחיים ובטח במקום העבודה, שם הם מבלים לא מעט שעות מהיום שלהם.
חברות שמבינות את הערך המיתוגי שלהן כמעסיק- משקיעות אף בתפקיד הקרוי "מיתוג מעסיק"- כזה שמחבר בין עולמות הגיוס, הרווחה , התקשורת הארגונית והשיווק – שמציג את המותג של הארגון כמעסיק כדי למשוך, לגייס ולשמר טאלנטים וטאלנטיות.
אז איך הגענו למצב שמעסיקים מציעים מענקים של עשרות אלפי שקלים (!) למי שיתחילך עבודה. אפילו שיטת המענקי התמדה הולכים ונעלמים. רק תבואו…?
טייטלים לא מעניינים בעולם שבו הכל אמורפי. ו"האני" האישי חשוב יותר מהכל.
אז איך בכל זאת מתגברים על זה?
הצעה אחת שלי – היא לחשוב צעד אחד קדימה.
"לדלג" דור. לחשוב חדשני, אחראי כלפי מחזיקי עניין נוספים שהרבה פעמים נופלים מתחת לראדר- נוער!
למה נוער?
- צרכנות : לפני הכל, לפי הנתונים, בישראל, בני נוער מוציאים בממוצע 1000 ₪ בחודש(!) (*על פי נתוני סקר מכון TEENK) רמת צרכה שכזו, מחייבת אותם לעבוד ולהתפרנס בכוחות עצמם. ולכן – הם מחפשים עבודות שיהלמו את היכולות והכישורים שלהם בגילאי העבודה הצעירים, לצד המחויבות שלהם להשלים בגרויות, והרצון להנות מהכסף ועם החברים ללא מחויבות למשפחה.
- תעסוקה : בישראל ניתן להעסיק בני ובנות נוער מגיל 16 ומעלה בכל ימות השנה, ומגיל 14 בימי חופשה של משרד החינוך. כדי לתמוך בהרגלי הצריכה שלהם (וההעלאה לרשתות החברתיות) הם עובדים במשרות "התחלה" ברשתות המזון, קמעונאיות, ואף לוקחים קורסים והכשרות מקצועיות ועוסקים בזה באופן עצמאי – עם הפריבליגיה מול רשויות המס – אין להם מיסים, תשלומי ביטוח לאומי וכיו"ב. זה נוער יוזם, עם חוש חד לעשייה.
- שימוש בדיגיטל : הנוער של היום נולד עם סמארטפון ביד – הכל נמתצא להם כמעט כמו מחובר לכף היד. הם לומדים מהר ולבד – אוטודידקטים, הם יזמים, וברי יכולת להשוות ולדעת מה קורה עבור קבוצת השווים שלהם וכאלה שלא כדי לדרוש שכר, זכויות, חשיפה למקצועות ועוד. יכולות דיגיטליות אלו – יכולות לסייע רבות בסביבת עבודה מסורתית לבצע שינויים ארגוניים ולהטמיע אותם מהר יותר.
- נתון זה גם יכול להיות לטובת ארגון אותנטי שיתייחס אליהם יפה ומכבד – לקבל נוכחות דיגיטלית חיובית ברשתות בצורה אותנטית! דבר שיכול לחסוך לא מעט תקציב מול חברות חיצוניות.
**זו גם סיבה לפערים חברתיים – נגישות ואוריינות דיגיטלית! - יכולת להתאים סביבות עבודה לדור הבא – הנוער של היום הם המנהלים והמנהלות של המחר. ממשק ומעורבות כבר בגיל הזה, תאפשר למעסיקים להתאים את סביבות העבודה אליהם ביחד איתם – ולהתמודד עם עתיד התעסוקה בארגון.
כיוון נוסף – הצעה נוספת שלי, היא לשבור את המסורתיות של להגיע למשרד בין 8 ל17 או 9 ל18.
לעבוד לפי תפוקות – ולא לפי שעות. לראות את העובד/ת ולא רק את המשימות שלהם.
ליצור סביבות עבודה בעלות ערך, משמעות, יוזמה והתפתחות, להיפתח לסוגים שונים של מנוגני תעסוקה – פרילנסרים, "בנק שעות" , "בנק תפוקות", עבודה מרחוק ועוד.
כשהכסף הוא לא התמריץ שמשפיע על קבלת ההחלטה – צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
הראייה הכי טובה לכך – היא "הנהירה" להייטק. שבימי הזוהר שלו אפשר סביבות עבודה מסוג זה ויצר שימור ומוניטין גבוה.
נכון, בתקופות קשות בענף, ניתן לראות שוב נסיגה במחוברות בהלימה לסביבות עבודה גמישות. אבל זה רק מדגיש את העובדה – שסביבות עבודה ומעסיקים שרואים את העובדים/ות ומבינים/ות – שסביבת העבודה היא הדיל-ברייקר.
אז באיזה צד של מפת התעסוקה תרצו להיות?
ארגונים שמגייסים אליהם את הטאלנטים וגם משמרים אותם? או אלה שמדשדשים מאחורה ומתעקשים לשמור על מוקדים מסורתיים,
ואל תדאגו – יש מספיק ארגונים חברתיים ואזרחיים, ותושבים שישמחו להשתלב בפורמט חדש.
צריכים עזרה בלהתאים את סביבת העבודה שלכם לתעסוקה חדשה? לחשוב על מודלים חדשים ופיילוטים מול נוער ומודלים של תעסוקה חדשנית?
דברו איתי.
