סיכום וובינר של KANTAR – איך לנהל DEI ברקע שינוי המדיניות האמריקאית
נק' המבט של הוובינר – צרכנים ולקוחות.
נק' המוצא היא שהשינוי צריך להיות "מוטמע ב" ולא "מובלט אל".
עם השנים הDEI הפכה להיות פוליטית. ולא חברתית או מוסרית.
- רוב הצרכנים (כמעט 50%) בכלל לא הבחינו בשינוי מדיניות הDEI של המותגים. ואלה שלא הבחינו – אחוזים נמוכים מאוד אמרו שיחרימו או ישקלו אם להחרים אותם בעקבות הרגרסיה במדיניות – לאנשים יש מספיק צרות משל עצמם.
אז אם זה ככה- איך צרכנים יגיבו לשינויים במדיניות הDEI?
2. בחיזוי של טרנדים ומגמות משנים קודמות נראה שיש עליה בשיח ובנוכחות של תחום הDEI בעולם – בהלימה להתפתחות הדורות – מgen x למילנאליאז לדור הZ ולאלפא. ניתן לראות שתחום הDEI – כנוכח בשוק העסקי והצרכני- השפיע על פרספקטיבה, על בחירות והחלטות ובעיקר על ערכים של הצרכנים. – שוב, דבר שנראה בהלימה עם הפערים והשינויים הבין דוריים.
משמע – הערכים התפיסות וקבלת ההחלטות על בסיס תחום הDEI לא ייעלם – הוא רק יעבור טרנספורמציה. אך ורק לתחום ההכללה וההכלה.
היות וזה שינה ועדיין משנה את השוק לכיוון של זה- אסור למותגים לזנוח את הDEI- הכלה והכללה שלהם.
3. מה לעשות?
1.למקד מחדש – העיקרון העסקי של הDEI
2.להוריד את הסיכון הפוליטי של הDEI.
השינוי צריך להיות "מוטמע ב" ולא "מובלט אל".
——-
4. כמו כן, מחקרים מראים שמאז הקורונה העולם חווה המון שינויים והם מאוד מהירים- הדבר יוצר "זעזוע" צרכני ולכן זה משפיע על תעדופים של התנהגות צרכנית ואנושית.
לדוגמה:
>>> הרצון בקהילתיות ותחושת שייכות [מתחבר להכלה והכללה]
>>>הרצון בסדר, סט של חוקים ונורמות [מסביר אולי את הרגרסיה של מדיניות הDEI וההתיישרות המהירה]
>>> וכן הרצון לדאוג לעצמי קודם כל. נושאים של בריאות, וולנס, סטטוס אישי וכו' [ירידה באמפתיה, אנושיות, הוגנות ואותנטיות] דבר שמחזק את הרצון שלהרגיש שייכים.
מותגים עוברים לשיווק של מה טוב לך. לא טוב לחברה ולסביבה בהכרח אלא מה טוב לצרכן הבודד.מה יוצא לו מזה – וזו ההכלה וההכללה.
במספרים – שווקים מגוונים – הם באחוז גבוה מבחינה צרכנית.והם עולים בכוח הצרכני שלהם. היכולת לשווק ולהסתכל מגוון ומכליל – מייצר עבור מותגים ערך עסקי מובהק. [גם ארגונית – החשיבה של ההון האנושי והצוותים המגוונים מייצרים שיווק אמון ונאמנות לקוחות יותר גבוהה – מתוך הבנה ושייכות של הקבוצות שווים זו לזו]
קבוצות מיעוטים מתעדפות מותגים שמתייחסים להיסטוריה שלהם. אל מול קבוצת "הלבנים" שזה חסר משמעות עבורן בתעדוף ונאמנות למותגים.
5. נתונים שמראים את הביזנס קייס להכללה/הכלה:
מותגים שמקדמים הכללה מוערכים יותר- 54% יכולים לגבות יותר, שווי מותג גבוה יותר, מוכרים יותר – טווח ארוך ב16% ו3.5% בטווח קצר, נאמנות מותג יותר גבוהה 15%-23%.
המותגים הכי מכלילים בארה"ב לשנת 2023- הם גם הכי מובילים- ונשארו כך גם ב2024.
הביאו כמה דוגמאות מעניינות שהטמיעו את הההכללה פנימה ולא הבליטו החוצה. ממש אסטרטגיה עסקית- כמו טויטה (מסקרים שעשתה להטב הראו ב61% שיקנו בקרוב רכב חדש או יד 2 ויצאו בקמפיין מותאם, וכו] , צ'יים, H-E-B.
————————–
לסיכום, אני טוענת כבר תקופה – כוחות השוק יכתיבו את מה שיקרה- ולא הצהרות ומדיניות ציבורית. ואם זה באמת מייצר ביזנס קייס, היינו יש פה מודל בר קיימא אמיתי שמייצר ערך משותף, צמיחה הדדית ומשותפת, זה יחזיק ויגדל, ואם לא- אז ממילא זה לא היה נשאר הרבה זמן. עם טראמפ או בלעדיו 😊
כדי להתאים את עצמנו לשווקים המשתנים הללו, בכיוונים הערכיים הללו, שמצד אחד מראים את השינויים של העולם המשובש והמהיר וההעדפות הצרכניות כמו קידום אישי, ערך אישי וכו' לצד הרצון בקהילתיות ותחושת שייכות – צריך לראות איך ממפים את קהילותצ ההכלה והכללה בארגונים, איך בונים מולן ערך משותף, איך מקדמים תחושת קהילתיות והדדיות – שיבנו תרבות ארגונית של שייכות – וכן תשפיע החוצה – על שיווק ופיתוח קהלים מותאמים – שזה "מוטמע" פנימה- ההכלה וההכללה – ולא רק מבחוץ, לבלוט ולשווק בלי בסיס ומהות.
אני פה כדי לסייע לכם בבניית אמון, קהילות וקהילתיות – עם העובדים/ות ועם הלקוחות והצרכנים, וביצירת שייכות אמיתית – כזו שתיצור צמיחה עסקית וגם השפעה טובה.
קישור להקלטה: https://vimeo.com/1061294374/01f9c2d8ee?&signup=true
