שגרת חירום – מה זה אומר?
ומה קורה כשצריך לפעול בצורה אחראית מבחינה חברתית וסביבתית גם כשיש מלחמה מסביב?
מאז ב7 באוקטובר, מדינת ישראל נמצאת בכפתור הולד על השגרה הבריאה.
מבחינה ציבורית – ממשלה שותקת, ביטחון פועל
מבחינה חברתית – אישורים לסייע בחזית ולקהילות הנפגעות
ומבחינה עסקית – עובדים ועובדות מגויסים למילואים, הענקת סיוע מיידי לנפגעים ונפגעות, ותמיכה במשפחות מגויסים/ות ושמירה על ביטחון העובדים לפני הכל.
שלושה שבועות עברו, וההבנה כי מדינת ישראל והמשק כולו, הולך למערכה ארוכה, מרתונית, מחייבת את שחרור כפתור ההולד – והערכות לקצב אחר. ואם לא קצב – אז קשב שונה.
מה הכוונה?
בכל המגזרים נדרש לייצר חלוקת קשב:
לעשייה שלפני המלחמה, וההשלכות שלה על המשך פעילות, המשכיות עסקית ושאר מחזיקי העניין שמושפעים מהמצב הנוכחי או איזה שינוי קורה.
הדברים הבאים שלי יהיו בעיניים עסקיות. אבל אפשר להשליך אותן על כל ארגון:
מול העובדים/ות :
> עובדים/ות שגויסו- לשמור איתם על קשר, לוודא שיש להם ציוד בסיסי וחשוב, לשאול לשלומם כל כמה זמן ולראות איך אפשר לסייע, להערך מבחינת משימות בעבודה (להבין האם אופי המילואים מאפשר זמינות כלשהי או כלל לא. כמובן לשים לב שאם מעבירים אחריות למישהו/י בצוות – שהוא/היא מקבלים את התנאים לכך)
> משפחות העובדים/ות- משפחות עובדים/ות שגויסו – שאלו לשלומם, שלחו להם משהו לתשומת לב והפוגה, בדקו האם יש תקציב שיכול לסייע בעזרה עם הילדים ומטלות הבית, חשבו על בני /ות הזוג שעול הבית מוטל רק עליהם כעת ואיך אפשר לפנק אותם/ן , בדקו האם יש צורך בסיוע רגשי ונפשי או לימודי למשפחות. המתח לצערי עוטף את כולם/ן.
> עובדים שאיבדו קרוב/ת משפחה בטבח – לשאול לשלומם, להציע תמיכה נפשית, לראות מה קורה במעגלי המשפחה ולהבין האם יש צורך רחב יותר. לאפשר את הזמן לחזור לשגרה. לתת חיבורים לארגונים שמסייעים בזמן אובדן. אם יש ילדים בתמונה – חיבור לעמותות שמתמחות בכך כמו חמניות.
> קהילות עובדים/ות – צרו קשר עם מובילי הקהילות ובדקו האם ישנם צרכים שעולים מהשטח בהשפעה של המצב עליהם/ן וביכולת שלכם כחברה לסייע או להקל וכמובן – מה הציפיה שלהם מכם.
לצד כל אלו, הייתי מציעה בחום, לחשוב על אוכלוסיות שנפגעו: כמו נוער, סטודנטים, עסקים קטנים, אנשים עם מוגבלות – כדי לחשוב איך אפשר לבנות מולם ערך משותף. בין אם זה בהעסקה, הכשרה, רכישה, וכיו"ב.
מול ספקים: בדקו מה שלום הספקים שלכם/ן,והאם יש משהו שאתם/ן יכולים/ות לעשות כדי לסייע להם/ן. וכן נהלו מיפוי של איפיון הספק. הגודל, המיקום, היקף ההתקשרות – כך תוכלו לתת תעדוף לעסקים קטנים ובינוניים, עסקים מקומיים, עסקים מהדרום וכיו"ב. ואם תרצו להרחיב את היצע הספקים שלכם לפי איפיון מסוים – תדעו להגיד מה היקף ההתקשרות, כמה יש ביכולתכם לבצע זאת וכו'.
מול לקוחות: שאלו לשלומם/ן. האם נפגעו, האם זה השפיע עליהם/ן ובאיזה דרך, אפשרו מקום אינטרקאטיבי שמאפשר תגובה והבנה של המצב. בדקו אילו הקלות ניתן לתת בהלימה להשפעה, והאם יש יוזמות פרו אקטיביות שניתן לעשות כדי לחזק אותם בזמנים הללו. תקשרו את העשייה.
מול קהילה ג"ג מקומית: חפשו את איש או אשת הקשר הרלוונטיים ברשות בה המשרדים שלכם/ן נמצאים – מנכ"ל / אסטרטגיה / חדשנות / קיימות / חינוך/ קידום עסקים / רווחה וכו'- ובדקו האם ישנם צרכים שיבכולת החברה שלכם/ן לסייע או להקל.
מול רגולטור: ללא קשר לדעות פוליטיות, במשרדי הממשלה מוקמים חמ"לים לסיוע- זה המקום להכיר אותם, לראות אם יש מוקד שיכול לסייע לעובדים/ות, לשאר ספקים – ואפילו לכם! מענקים מהמדינה, הקלות והטבות. וכן להבין האם ישנם פרויקטים שתוכלו להשתלב בהם.
מול מתחרים: קואליציות ענפיות יכולות להיות כוח מהותי. צרו קשר עם קולגות שלכם מחברות מתחרות, ובדקו, האם יש אתגר או מטרה שביחד אתם/ן יכולים/ות להשפיע עליה. מעיין קו-אימפקט ענפי. אם זה בתעסוקה, אם זה בפתרון אתגר של המשכיות עסקית מול מחזיקי עניין שונים, או הסברה משותפת על מצב הענף במצב הנוכחי.
מול אוכלוסיות גיוון: המצב הנוכחי השפיע על אוכלוסיות גיוון מאוד. בין אם זה במסגרות חינוך מיוחד שנסגרו בעקבות המצב, קשר מול משרדי ממשלה לסיוע ותמיכה, אתגרי נגישות וקיום שגרה מיטבית, מטפלים מהגרים ועוד. אם למוצר או לשירות שלכם/ן יש השפעה על אוכלסויות של א.נשים עם מוגבלות, או כל קהילת גיוון שהיא – צרו קשר עם ארגונים שמתמחים באותן אוכלסויות וקהילות ומכירים את האתגר שלהם מהשטח – ובדקו איך המוצר או השירות שלכם יכול להיות יותר נגיש ומותאם עבורם כעת. לצעד התנדבויות כמובן מול אוכלוסיות כאלו.
בהיבטי סביבה: יש זמנים… שלא כל כך אכפת לנו מהמיחזור, מהחיסכון באנרגיה ועוד. מפו את המקומות שבהם אתם/ן כחברה מזיקים לסביבה, ובדקו מה ביכולת של העובדים/ות כעת לעשות. האם ניתן להמשיך עם כוסות וכלים רב פעמיים במשרד? האם החבילות שלנו יכולות להיות בתוך מארזים רב פעמיים? האם אפשר לצמצם משלוחים ולחסוך בעלויות סביבה של שינוע? האם אפשר לשלוח לעובדים ערכת מיחזור ביתית? או ללמד אותם איך עושים כלכלה מעגלית ושמירה על הסביבה בבתים הפרטיים?
בלי להטיף – רק להזכיר שעם ישראל כאן להישאר 😊 ולכן יש לנו כדור אחד.
מול המשקיעים: בתקופה כזו שהמשק הישראלי עובר טלטלה כלכלית, ועלויות הלחימה למשק טרם התבהרו, חשוב לשבת עם המשקיעים, לשקף ולשתף אותם, להבין את הציפיות והחששות שלהם, וכן, לפעול לייצר יציבות או הצבת מטרות. ברור שאף מנהל אומנהלת רוצים לראות חברה קורסת בגלל מלחמה או כי אין עובדים שיבצעו את העבודה. יחד עם זאת – צריכה להיות תכנית סדורה ומחויבות כלפי אלו ששמים את הכסף שלהם בחברה.
מול שותפים לדרך וארגונים שעבדנו איתם:
גם ארגונים ושותפים שהיינו איתם בקשדר נפגעו והושפעו מאי היציבות והודאות במתרחש. וודאו מה קורה איתם, איך הם הושפעו, ובדקו איך אפשר להמשיך את הפעילות שנעצרה ובאיזו מתכונת והיקפים. עשו זאת בשקיפות וברגישות, שכן גם הם – הסתמכו עליכם לתקופה הקרובה/ארוכה בהתאם למה שסגרתם.
בכל הנוגע להמשך התנדבות בתחומים שאינם ישירים או אינם המשימות היום-יומיות:
קבלו החלטה של הנהלה מה מדיניות ההתנדבות ו"ההחלמה" הנדרש לעובדים/ות לפי מעגלי פגיעה.
הקימו או השתמשו במערכת קיימת על מנת לנהל את הבקשות ואת העשייה.
תקשרו את זה לעובדים/ות על מנת שיוכלו להבין מה החברה מאפשרת בצורה שקופה.
הקימו ערוץ תקשורת ודיאלוג פתוח עם העובדים – שאם יעלה צורך – יוכל להבחן.
בדקו כל כמה זמן את הבקשות, ההתנדבויות ולמדו מהמידע המתקבל – על צרכים, תדירויות, מטרות וכו'.
בדקו אם למטרות בולטות ניתן לעשות מצ'ינג מהחברה.
זכרו – העובדים והעובדות שלנו, מחזיקי העניין המגוונים שלנו – הם הסנסור שלנו לשיפור מתמיד – כחברה, וכא.נשים. הקשיבו להם/ן בצורה כנה.
בהצלחה, כאן לכל שאלה.
