פותחים שנה אזרחית באחריות…איך נתחיל לפעול באחריות חברתית בשנת 2024? (ובכלל..)

פותחים שנה אזרחית באחריות…

אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה במדינה.

כ- 100 אלף מפונים מבתיהם. עשרות אלפי מגויסים, משפחות מגויסים, הורי מגויסים , חטופים ועוד….

אנחנו נמצאים באירוע מתמשך – שאין לנו עוד מושג מתי יסתיים.

איך פותחים שנת תקציב ? תכניות עבודה חדשות? אילו התאמות צריך לעשות?

—-

אם יש משהו שהתבהר לי בצורה כה ברורה ומדויקת – ניהול אחראי בארגונים – מקנה לארגונים את היכולת להיערך ולהתאים את עצמם.

להתאים את עצמנו בארגון זה בא לידי ביטוי לא רק ביכולת לפתח קהלים ומוצרים חדשים, בבניית המשיכות עסקית בהיבטי הון אנושי, ומכירות.

זה להסתכל 360 על מכלול הארגון – הפעילות שלו וההשפעות שלו על אחרים ואחרים שמשפיעים עליו.

—-

מול משקיעים, מול ספקים, מול לקוחות וצרכנים, מול העובדים והעובדות , מול ארגונים חברתיים, ארגוני גג, טכנולוגיות, אוכלוסיות גיוון, מפונים, שרשרת הערך הניהולית, וכל להקבלת ההחלטות.

אז מה עושים? איך נפתח את השנה בצורה האחראית והקלה ביותר?

שמה כאן את המחשבות שלי על הסוגיות הכי חשובות שכדאי להתייחס אליהן – וכמובן – תמיד שמחה לשמוע אתכם/ן >

  1. לראות את העובדים/ות שלנו ואת המשפחות שלהם/ן : מחזיקי הענין הכי חשובים היום.
    מנוע צמיחה חשוב הוא העובדים/ות – שבפועל מבצעים את העבודה בשטח מול הלקוחות מול השיווק מול המותר מול הכל. כשהם או הן במילואים, ובני הזוג קורסים תחת הנטל הבודד – נוצר מעגל שפוגע בחוסן של כל משפחה. מעסיקים נדרשים היום לראות גם את העובד/ת, גם את תנאי ההעסקה, דרכים יצירתיות לתמוך בהם/ן, להתגבר על זה, וכם לתמוך בבני המשפחה. מהלך כזה יצור מחוברות גבוהה יותר, מחויבות למקום העבודה ובהמשך – תפוקות משמעותיות יותר.
  2. להכיר ולעבוד ביחד עם הקהילות הסובבות אותנו– מגזר שלם נכנס לפרונט נוכל המצב – רשויות מקומיות – המרחב הקהילתי הכפרי, השכונות, הקהילות. שמחזיקות את האנשים, נשים, משפחות – מורלית וטכנית. דואגת לחינוך, לשגרה, לתרבות ופנאי, ביטחון.
    לצד זה, יש לה גם גישה (access) לאוכלוסיות מיוחדות, קהילות מגוונות, מידע ועוד.
    לעבוד מולן יתן ערך אמיתי והגעה לאימפקט של ממש על קהלי יעד.
  3. דיאלוג אמיתי עם הספקים שלנו – גם ספקים הם מחזיקי עניין משמעותיים.כשלון שלהם – יפגע ביכולת שלנו לספק את המוצרים/שירותים שלנו. חיזוק הדדי – מייצר מכפיל כוח ארגוני ועסקי ובונה מערכת יחסים לטווח ארוך, ובונה חדשנות בפתרונות מהשטח.
  4. רגישות כלפי הלקוחות שלנו – הלקוחות שלנו חווים קושי בדיוק כמונו, וכמו העובדים והעובדות שלנו. רגישות במתן שירות, רגישות בהודעת הודעות, שיח ודיאלוג- להבין מה הצרכים ולראות אם יש באפשרותנו ליצור הזדמנויות חדשות לחיזוק הקשר, לפתח מוצר או קהל חדש – כדי שיתאים לרוח התקופה תוך ררגישות מלאה. ככה גם ננכיח את עצמנו עסקית וגם נהיה טובים ואחראיים.

 

  1. עוגני שגרה ככל הניתן – הדיסוננס שאנו חווים כמבוגרים – מורגש בכל נים בגוף. איך בצפון ובדרום מתנהלת מלחמה, כל כך הרבה מפונים, ואנחנו מקיימים שגרה? כלשהי? ובכן, כן. זוהי חובה. שגרה, גם בזמני םשל משברי םאישיים ולא לאומיים- בונה חוסן ושיקום. זו לא קלישאה. זו אמת. יש לנו ילדים, משפחות, חברים וחברות – וגם את עצמנו. למצוא את עוגני השגרה – יעזור לנו להיות חזקים יותר – עבורנו ועבור הסובבים אותנו. בטח ובטח עבור הארגונים.
  2. נושאים של בריאות הנפש – בריאות הנפש היא לא הסטיגמה של מוסדות סגורים, ו"שיגעון". היום כולם מרגישים איזה דיכאון קטן, "בלוז", תקופות טובות ופחות טובות. אנחנו חיים במציאות אינטנסיבית ומלחיצה כלשלעצמה- קל וחומר בימים כאלו. הסתכלות על הבריאות הנפשית והשקופה של מחזיקי עניין תאפשר לנו לגלות רגישות, אחריות ויוזמה אמיתית כלפיהם ובכך לזהות הזדמנויות מהשטח שמתאימות למצב הנוכחי.

 

  1. נוער! כמנוע והזדמנות לחוסן חברתי – וכלכלי – הנוער של היום הוא נוער יזמי, רגיש, אכפתי עם כוחות עצומים. הוא מחפש להתנסות ולעבוד – וכן- גם להשתכר. בניית מיזמי תעסוקה מותאמת לנוער תאפשר לארגונים לזהות ולגייס הון אנושי פוטנציאלי, שחי את אתגרי ההיום, חי את הדיגיטל ויודע לייצר ערך תעסוקתי משמעותי. וכך יש גם צמיחה עסקית וגם אחריות חברתית.
  2. טכנולוגיה כמייצרת הזדמנויות במרחב – בדומה לקורונה – גמישות בפעילות עסקית וארגונית היא כורח המציאות. וטכנולוגיה מדויקת תעזור להתגבר על הכל- וגם לזהות נקודות עיוורות לפיתוח פיטצ'רים חדשים תואמים מצב

איך עושים את כל זה?
לוקחים ממני חבילת ליווי ואני עושה איתכם את כל הצעדים ביחד – עד להצלחה!!

וביחד נבנה תכנית עבודה מאורגנת, מסודרת, תואמת משאבים, יכולות, תקציבים, מטרות, אתגרים.

שנדבר?