בשנים האחרונות, אחריות תאגידית-חברתית (ESG) הפכה ממונח שמופיע בדו"חות ובמצגות, לשפה ניהולית שממנה נגזרים יעדים, תהליכים, מדדים והחלטות. ארגונים, תאגידים וגם חברות סטארט-אפ מבינים היום שחדשנות, צמיחה וגיוסי הון נמדדים גם דרך שאלות כמו: איזה סיכון אנחנו מנהלים? איזו השפעה אנחנו מייצרים? עד כמה הניהול שלנו בשל, שקוף ואחראי? ואיזה שינוי הוא באמת מייצר עבור החברה והסביבה שבה הוא מתכוון לפעול?
המשמעות אינה שכל ארגון חייב “להציל את העולם” או להפוך בן־לילה לחברת אימפקט. המשמעות היא שהשוק (משקיעים, דירקטוריונים, לקוחות, עובדים, רגולטורים ושותפים), מחפש ניהול אחראי שניתן להוכחה.
צרוף האותיות ESG מתייחס למדדי ניהול סיכונים, שהגיעו מעולמות ההון סיכון – והמשמעות שלהן למעשה, היא ניהול הסיכונים העסקיים של החברה בהיבטי סביבה (ENVIORMENT), חברה (SOCIAL) וממשל תאגידי (GOVERNANCE). המושג השתרש, כיוון שיותר נוח: (1) לדבר במונחים שמקבלים משמעות בעולם הפיננסי (ניהול סיכונים ודרישות משקיעים); (2) זה מאגד בשלוש אותיות, באופן נוח להפליא את כלל הסוגיות החברתיות, הסביבתיות והעסקיות גם יחד, הנדרשות מחברה עסקית.
מדובר על סט קריטריונים שבאמצעותו בעלי עניין ובעיקר בחברות נסחרות וציבוריות, מעריכים ומודדים את איכות הניהול של ארגון בשלושה ממדים, ועל ידי כך יכולים להעריך את הביצועים, היעדים וניהול הסיכונים של החברה:
Environmental (סביבה): אנרגיה, פליטות, מים, פסולת, שרשרת אספקה, חומרים, עמידה ברגולציה סביבתית ועוד.
Social (חברה): תנאי עבודה, בטיחות, גיוון והכלה, זכויות עובדים, פרטיות, השפעה על קהילה ולקוחות, נגישות ועוד.
Governance (ממשל תאגידי): אתיקה, מניעת שחיתות, ניהול סיכונים, מבנה דירקטוריון, מדיניות תגמול, ציות, שקיפות ודיווח.
כדי ש-ESG יהיה “אמיתי” ולא סיסמה, הוא חייב להפוך למערכת שמייצרת נתונים שניתן לעקוב אחריהם לאורך זמן, ולספר דרכם סיפור ניהולי עקבי: מה בחרנו למדוד, למה, מה הבסיס (baseline), מה היעד, ומה השתפר.
המדידה הסביבתית יכולה להיות ברמת הארגון או ברמת המוצר/הפתרון:
שימוש באנרגיה מתחדשת (למשל התקנת מערכת סולארית):
מדדים אפשריים: אחוז צריכת החשמל שמיוצר מאנרגיה מתחדשת, הפחתת פליטות יחסית לשנה קודמת, צריכת חשמל ליחידת תפוקה, עלות אנרגיה לאורך זמן.
הפחתת זיהום באמצעות חדשנות/חומר/תהליך:
מדדים אפשריים: הפחתת פליטות/פסולת/מים ביחס לקו בסיס, אחוז חומר ממוחזר, ירידה בכמות מזהמים ליחידת ייצור, עמידה בתקני איכות סביבה.
כאן מודדים את מה שקורה בפועל לאנשים ולמערכת היחסים עם בעלי עניין:
כאן נכנסת בשלות הניהול:
ESG מספק מסגרת ניהולית שמורידה “רעש” ומעלה שליטה: מדיניות, סדרי עדיפויות, ניהול סיכונים והוכחת התקדמות.
בשוק הגלובלי, ובמיוחד מול גורמים אירופיים/בינ"ל, היכולת להציג נתונים ושקיפות הופכת להבדל בין “סיפור יפה” ל-Due Diligence שעובר. רגולציות דיווח באירופה מתקדמות לכיוון מחייב ומעמיקות את הצורך במידע עקבי ובר־השוואה.
העולם התעסוקתי משתנה: עובדים בוחרים ארגונים עם ערכים, לקוחות בוחרים מותגים אמינים, ושרשראות אספקה דורשות יותר שקיפות.
ESG טוב הוא כלי שמזהה מוקדם: סיכוני רגולציה, סיכוני מוניטין, תלות בספקים בעייתיים, חשיפות משפטיות, והזדמנויות לצמיחה – לפני שהשוק כופה שינוי.
ESG בסטארטאפים: יתרון אסטרטגי מול מענקים, משקיעים ושותפים, סטארטאפים נוטים לחשוב ש-ESG “שייך לתאגידים”. בפועל, בשנת 2026, זה כבר לא נכון:
ESG יכול להיות גורם בידול בין מיזמים דומים (טכנולוגיה/שוק/צוות).
כשה-ESG מחובר לליבת הפתרון (ולא כנספח שיווקי), הוא מחזק את הנרטיב: איזו בעיה רחבה יותר אתם פותרים?
אפשר (וכדאי) לחבר ESG גם ל-SDGs של האו"ם כדי לחדד תרומה, אבל רק אם זה יושב אמיתי על המוצר והנתונים.
בשנים האחרונות, ישנם ריבוי סטנדרטים ודירוגים בינלאומיים בתחומי ה-ESG. החל מדרוגים של מדדי דרוג חברות כמו S&P 500 ונאסד"ק, תקני ISO וכן דרוגים פרטיים, וכאלה השייכים לארגונים חברתיים תחת האו"ם ושאינם תחת האו"ם, דרך דירקטיבות אירופאיות, וניסיונות לחבר מדידת ESG עם תקני דיווח חשבונאי, מדידה משוקללת ועוד.
לשיטתי, יש לשים לב, כי מענה אך ורק על סטנדרטי הדירוגים השונים לניהול ומדידת ESG בארגונים ברחבי העולם (ובשנים האחרונות יש כל כך המון מהם), יש לוודא שלא נגיע למצב ש"מרוב עצים לא רואים יער" – והמהות נשמרת – הבנה כנה ואותנטית של השפעת הפעילות העסקית על החברה והסביבה בה פועלים.
יצירת מצג שווא דרך דו"חות יפים ומעוצבים, או "גיור" סעיפים על מנת להעלות את הדרוג או הניקוד – מייצרים מצג שווא, ופוגעים באותנטיות ובתכלית האמיתית שלשמה כל הדירוג נוצר.
מדובר על יצירת חברה הדדית ומשגשגת – דרך בניית ערך משותף אמיתי.
לעיתים חברות בוחרות להתחיל בבניית הדו"ח על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית טרם מגבשות אסטרטגיית פעולה, ולעיתים הפוך, יוצאים לפעולה, ותוך כדי אוספים מידע, וכך יש יותר "בשר" בדו"ח.
כך או כך, דו"ח אחריות תאגידית-חברתית משמש ככלי לניהול תקשורת ודיאלוג עם מחזיקי העניין השונים ועליו להגיע אליהם באופן שימשוך את הקשב שלהם.
להבנה איך אפשר לייצר ערך עסקי דרך דירוגי ESG, משיכת השקעות, שיתופי פעולה ואמון, לצד אותנטיות וערך הדדי אותנטי – בואו נדבר.
כדי ליישם אחריות תאגידית-חברתית (ESG) בצורה חכמה, חשוב להתאים את המודל לבשלות הארגון, למשאבים ולדחיפות העסקית.
1) ESG במיקור חוץ (Outsourcing)
מתאים כאשר אין עדיין פונקציה פנימית, אבל יש צורך בסטארט מקצועי ומהיר:
מיפוי, בניית תכנית עבודה, מדדים, תיעדוף, הכנת תשתית דיווח, והובלה בפועל מול ממשקים.
2) ESG Inhouse (תשתית פנימית)
מתאים לארגונים שרוצים יכולת פנימית חזקה:
הגדרת בעל/ת תפקיד, הטמעת תהליכים חוצי ארגון, והכשרת צוותים ועוד.
3) הדרכת ESG חד־פעמית / תכנית מפגשים
מתאים לארגון שרוצה: יישור קו הנהלה, הבנה מעשית של מדידה וסטנדרטים, ותכנית צעדים ברורה, מבלי “לטבוע בתקנים”.
צרו איתי קשר ע"י השארת פרטים לחזרה או חייגו 054-7808-326
CSR לרוב מתמקד בעשייה וב"איך" אני פועלת בהיבטים חברתיים ולרוב וולנטרים. על אף שיש כמה סטנדרטיים בהיבטי CSR. לעומת זאת, ESG הוא לקוח כולו מעולמות ההון סיכון והמשמעות שלו מערכת ניהול מדידה שמחוברת לסיכונים, ביצועים ושקיפות מול בעלי עניין.
CSR הוא גישה לבניית ערך משותף בתוך הארגון, ואילו ESG הוא מערכת של מדדים לרוב.
ותכלס? מבחינתי פשוט תעשו מה שראוי, נכון ועובד 😉
לא. גם סטארטאפים נהנים מ-ESG כשהוא מחובר לליבת המוצר ומסייע בבידול, בניהול סיכונים ובהבשלה מול משקיעים ומענקים. נהפוך הוא. ההמלצה שלי, כמו במערכת לניהול הפעילות, גם כאן, להתחיל כשעוד קטנים, וכשעוד אין חובת דיווח או ציפייה ממשית. הטמעה של סטנדרטים כאלו אפילו חלקית ובאופן וולנטרי מגדילים את החשיפה, את הבידול ואת הביצועים.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגדרת KPI לכל ממד (E/S/G), מדידה באופן עקבי, הצבת יעדים, מעקב אחר מגמה ושיפור.
הגישה המקובלת בעולם היא ש-ESG נועד לשפר ניהול סיכונים ולחזק ביצועים לטווח ארוך באמצעות החלטות מבוססות נתונים ושקיפות. לשיטתי, כל פעילות ESG פוגעת ברווחיות, לא נעשית בצורה טובה כיוון שלא מייצרת ערך משותף הדדי.
