CSR for SME's : הרציונל: אחריות חברתית תאגידית לחברות קטנות ובינוניות

אחריות חברתית תאגידית לעסקים וחברות קטנים ובינוניים
או בקיצור: 
CSR for SME's

בעולם כבר הבינו את זה, ארגון הGRI כבר הוציא מדריך לסקטור הזה וכיצד ניתן לדווח, קוד קיימות הגרמני כבר ביצע אדפטציות עבור הסקטור,חוקרים בודקים את ההשפעה של התחום על הריווחיות העסקית שנים רבות, אבל מה קורה בישראל?

האם המושג "אחריות-חברתית תאגידית" נוגע גם להם? האם הגישה שרואה את כלל בעלי העניין ונוהגת בשקיפות והוגנות כלפי הסביבה והחברה בה הם פועלים רלוונטית אליה?

אני חושבת שהשאלה הראשונה שיש לשאול היא-

מהי באמת תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלת מדינת ישראל?

בדוח השנתי לשנת 2018 שפורסם מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה נכתב כי : בתחילת שנת 2018 היו בישראל כ־560 אלף עסקים, 99.5% מתוכם עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים פחות מ־100 עובדים. התפלגות מספר העסקים בישראל, לפי קבוצות גודל, דומה להתפלגות הממוצעת של העסקים במדינות ה־OECD.(#כמובאירופה!)

העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מחזיקים כ54% מהתל"ג (50% חברות עד 100 עובדים,4% עצמאיים ללא עובדים) ו46% לחברות הבינוניות-גדולות. עוד נכתב כי, אותם עסקים אחראים לרוב הגידול במשרות בשנים האחרונות ולפריון גבוה בעסקים של יותר מ־100 עובדים.

אז אם אסכם את תמונת המצב המתקבלת מהדו"ח:

קיים סקטור שלם של עסקים קטנים ובינוניים שמהווים: רוב בשוק העבודה (מגזר פרטי) , רוב בתל"ג (מגזר פרטי), אחריות על גידול במשרות ופריון גבוה בעסקים עם יותר מ100 עובדים (מגזר פרטי).

בהתאם לתמונת המצב, אני שואלת, מדוע סקטור עסקי, שתורם משמעותית לכלכלת המדינה, ואחראי על חייהם של כל כך הרבה אנשים ובעלי עניין – לא מיישם אסטרטגיה אחראית-חברתית?

למה ההתפלגות העסקית של אותו סקטור מקומי דומה להתפלגות הסקטור במדינות ה OECD – אבל העשייה וההסתכלות שלהן לא מסוגלות להיות אחראיות חברתית וסביבתית כמו במדינות הOECD?

יש לי מספר תשובות, אך עדיין תמונת המצב רחוקה מלהיות אידיאלית.

ראשית, סקטור הקטנים והבינוניים מתאפיין במבנה ארגוני ייחודי, סביבת עסקית תחרותית שונה משל התאגידים הגדולים, המשאבים והאתגרים שלו שונים משל החברות הגדולות – הנתונים הללו מביאים אותם לא אחת, לפעול במצב "הישרדותי". וניתן לראות בישראל בכלל ,ובמדינות עם קשיים בטיחוניים וכלכליים – שההישרדות מאפילה על האפשרות לחשוב על "אחריות" ו"קיימות".

שנית, מפגישות עם עשרות חברות מהסקטור ובמגוון ענפים, ומקריאה מעמיקה במחקרים שחקרו את ההשפעה של אחריות חברתית תאגידית בקרב חברות קטנות ובינוניות, ניכר, כי המודל של "עסקים עם ערכים" ו doing well by doing good הוא חלק מהDNA האישי שלהם. בעלי החברה שהם גם המנכ"לים רואים את התרומה לקהילה כחלק אינטגרלי מהעשייה שלהם. לצערי גם ניכר, שהמושג "אחריות חברתית" מתקשר אוטומטית עם תרומה לקהילה, שזה רק אחד מהרבדים והתחומים בהן עוסקת הגישה. וגם כאשר החברות נוהגות באחריות בהבנה של הגישה,הן "מתביישות" לעשות שימוש שיווקי ולעשות אאוטינג לעשייה החברתית שלהם והאחראית שלהם.

בושה משימוש במהלכים אחראיים או אי ההיכרות עם רוחב הגישה וההשפעות שלה על הארגון (פנימה וחוצה לו) למעשה מייצרות 2 מצבים:
1.אי הבניה ו/או הסדרה של התחום בארגון לא מאפשרת לו להגיע למקסימום ערך ורווח שהיה ניתן להשיג, אילולא היה מוסדר, מובנה, בעל חשיבה ויעדים מדידים, תוך הסתכלות על מטרות עסקיות ארגוניות

2. הצרכן בעל המודעות והרצון לרכוש מספקים אחראיים – לא מודע לעשייה האחראית של הספק/חברה – ובכך – החברה מפסידה לקוחות פוטנציאליים. עלייה ברווחיות החברה, מצד הצרכן, מאפשרת לאותה חברה אחראית לייצר עוד טוב ועשייה אחראית.

לסיכום, לשיטתי, כל ארגון – ללא קשר לגודל שלו – ראוי ורצוי שיהיה אחראי חברתי וסביבתי. למה? 1. זה לא הכל או כלום. כל ארגון יכול "לאמץ" לפי מידותיו עשייה אחראית.
2. זה מייצר ערך עסקי וארגוני (פנימי וחיצוני) וחשיבה חדשנית, והסתכלות שמשאירה את החברה רלוונטית ודינמית לסביבה עסקית ואנושית שמשנה את פניה.
3. כי לסקטור הזה יש השפעה אדירה על החיים שלנו – על הסביבה, על הקהילה, ועל העולם בו אנו חיים. וכי אי אפשר יותר "להתעלם" או לטייח את האחריות שלו. כולם נדרשים "להכנס מתחת לאלונקה" בזמנים מאתגרים חברתית וסביבתית שכאלו.
4.פתח לשיתופי פעולה מקיימים ואחראיים שיובילו לפתרון סוגיות ואתגרים חברתים וסביבתיים.

המצב רחוק מלהיות אידיאלי בכל הנוגע לאחריות חברתית תאגידית קרב חברות ועסקים קטנים ובינוניים, אבל אני מאמינה שעם עבודה נכונה של מודעות, למידה ותנועה של תאגידים עסקיים גדולים וגופים גדולים כגון משרד הכלכלה, רשויות מקומיות וכו' – התנועה החיובית תקרה – ונוכל לראות יותר ויותר עסקים קטנים ובינוניים וחברות קטנות ובינוניות מאמצות גישה אחראית ומדברות את השפה ומייצרות ערכים משותפים בין החברה הקהילה והסביבה לבין המגזר העסקי שלהן.

בהצלחה!