יום הפירגון הבינ"ל – מחאת העו"סים ותרומת המגזר העסקי

על פירגון בין-לאומי, מחאת העובדים הסוציאליים ואיך יכול המגזר העסקי להרתם?
– ראיון עם עובדת סוציאלית.

לכבוד יום הפירגון הבינלאומי שחל היום 16.7.2020, ולאור מחאת ומצב העובדים/ות הסוציאליים/יות – ומתוך הוקרה אמיתית לעשייה שלהן – אני בוחרת לראיין כאן חברה.חברת ילדות, עו"סית במקצועה. על המחאה, האתגרים ואיך המגזר העסקי יכול לסייע-

 

ספרי לנו כמה מילים על עצמך,מה ההכשרה שלך ומה התפקיד שלך כעו"ס

נעים מאוד, אני טליה, עובדת סוציאלית גרה בירושלים ועובדת בשכונה שבה אני עובדת. בתפקידי אני עו"ס לחוק הנוער. בעלת תואר שני, קורס הסמכה לתפקיד וכיום לומדת טיפול בילדים ונוער.

(יכולים לקרוא כאן עוד בהרחבה על חוק הנוער: https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/ChokHanoarParshanutVetikunim.htm )

אמרת שאת עובדת וגרה באותה שכונה – איך את מצליחה ביום יום לשמור על גבולות?

זאת שאלת השאלות.. כי הרוב אמרו לי איך את מעיזה..? אני דווקא אוהבת להיות קרובה למה שקורה. כשמדברים איתי על נערים ועל ההתקהלויות שלהם, אני מכירה יותר לעומק, אני גם שמה לב כשהם מתחילים ליצור מגמות בעייתיות, כי אני שם. אני חיה את זה. אני גם פוגשת לפעמים בסופר, בגני שעשועים ואז זה נחמד להגיד שלום, ופה זה מסתיים כי יש כבוד. וגם אם רואים אותי עם הבת שלי, אני מרגישה שזה באיזשהו מקום מאוד מאזן ונותן שוויוניות ליחסים.. וגם אם הבת שלי בוכה, או לא מקשיבה לי בנוכחות שלהם- זה קורה גם לנו העו"סיות. גם לגורם המטפל לא הכל אוטופי.

טליה, אם תוכלי לשתף, איפה את מתחברת למחאה? האם את מרגישה שיש חוסר פרגון מצד הממשלה לתפקיד?במה זה בא לידי ביטוי?

אז אני מתחברת למחאה, ומאמינה שעבור ההשקעה והמחשבה על כל ילד, נערה, אם ואב שאני מלווה מתוך ידע מקצועי ואמונה במקצוע, התגמול הכספי גם ראוי שיהיה בהתאם. בנוסף אנחנו מוחות על היעדר הגנה וביטחון למילוי התפקיד. לצערנו אנו עדות לעליה בצריכת השירותים החברתיים, ובשילוב של חוסר ממשלה יציבה בשנים האחרונות, והקפאת תוכניות טיפוליות, נוצרה מעמסה שלא מאפשרת לנו לתת את המענה הנכון לכל אחד, אם כבר הספקנו להגיע ולשמוע.. המצוקה ו/או חוסר הסכמות גרמו לעליה באלימות הפיזית והמילולית כלפינו, ובתוכם גם איומים על חיינו וחיי משפחתנו, ולפני שיקרה אסון, אנו דורשות הגנה ראויה.

האם את מרגישה שיש חוסר פירגון והערכה מצד האנשים שאת מטפלת בהם? אם כן במה זה בא לידי ביטוי?

אני חושבת שהתמודדות עם משבר הקורונה לימדה את הממשלה והאזרחים יותר מתמיד שהתפקיד שלנו הוא חשוב, חיוני ומשמעותי בעבור כלל האוכלוסיות השונות במדינה. עם זאת, מצד הממשלה נוח להם לא לתת לנו את המענה, משום שהאוכלוסייה שעמה אנו עבודות, אין להם הכוחות לבוא ולהיאבק בכדי לשפר את השירות. (שלא כמו מורות שישביתו, יש הורים חזקים שיתנגדו למהלך)

איזה שינוי היית רוצה לעשות במערכת? מה ייחשב מבחינתך הישג במחאה?

השינוי במערכת שהייתי רוצה לראות הוא תשלום הוגן, תקציבים לתוכניות הרווחה והחברה השונות, ומוגנות. זה מבחינתי יהיה הישג במחאה.

את חושבת שלמגזר העסקי הפרטי יש מקום לסייע או לתת התייחסות למקצוע/לעו"סיות/ים? אם כן – איפה?

אני בטוחה שיש מקום למגזר העסקי לסייע, כמובן לפי הרצון והיכולת. אני חושבת שאם מדובר בחברות שתחום העיסוק שלהן נוגע לעבודה מסוימת של העו"סים – למשל: מוצרים לנוער , השפעה על דימוי עצמי, סיוע לנוער בסיכון, חינוך, אופק וכו' – אז יצירת תוכניות משותפות עם העו"סים -גם עבור העו"סים עצמם אבל גם עבור האנשים/מטופלים בהם אנחנו מטפלים.אני חושבת שזה יהיה יותר אפטקיבי ומקצועי בהרבה מקרים, כי העשייה שלנו מחוברת לרשות ולסיוע שהמדינה כבר מביאה.חושבת שדרך מסוימת להביא את זה לסדר היום/ לשיתוף פעולה נכון יהיה דרך השתתפות בשולחנות עגולים או היכרות ופגישות משותפות, לפעמים לתת חסות לאירועים, לפעמים אם יש מוצר או שירות חדש שצריך לפתח שיכול לסייע לנו – אם זה משהו טכנולוגי ואם זה משהו פיזי – אז שישאלו, שיהיה הפתח והחיבור.לפעמים תוך כדי פעילות שוטפת עולים לנו צרכים מסוימים.
בגדול האמירה שלי היא שיש כאן עוד גוף שאולי לא נותן החזרי מס אבל שהוא מעין אוטוריטה מקצועית מטעם הממשל לטפל בכל מקרי הסעד

מה הממשקים שיש לכן בתפקיד עם מגזר שלישי – וכמה את חושבת שהם חיונים בעבודה שלכם?

וואו! חיוניים מאוד. העבודה עם המגזר השלישי היא ממש זורמת. יש עמותות שנותנות לנו שירותי אומנה למשל, ואנחנו בהסכמים מולן ומשלמים לפי עבודה, ויש עמותות נאמר בתחום הרווחה, שממש מסייעות לנו ונותנות מעטפת נוספת. התקציבים שהן מגייסות לטובת מטרות חברתיות -גם העמותות שאנחנו בהתקשרות מולן – עוזרים לנו מאוד.

לסיכום – מסר למי שקורא?

המסר – להיות ערים לחברה. עבודה סוציאלית בשונה ממה שנוטים לחשוב היא פה עבור כל אדם, החל ממי שצריך עזרה עם ההורים המזדקנים, שירותים לילדים עם צרכים מיוחדים, נוער וילדים בסיכון, בתקופות של חולי ובמענה לעוני, הדרה וקהילתיות

ולכן היו ערים לעצמכם ולסביבה, ותהיו שותפים לשינוי בשירותים החברתיים. העובדות הן עובדות בעלות ידע מקצועי וניסיון, ואנו צריכות תנאי עבודה כדי שנוכל לתת את המענה ההולם שהחברה ראויה לה.

 

תודה רבה לטליה, על השיתוף. ניכר כי באמת הנקודה הכואבת של העובדים והעובדות הסוציאליים הם תנאי ההעסקה ביחס לחשיבות, אינטנסיביות ומהות התפקיד. החוסן החברתי שלנו תלוי במשרות ובתפקידים מהסוג הזה. כחלק ממודל ערך משותף – הייתי ממליצה לשבת ולהכיר את העו"ס הרלוונטים לפרויקט החברתי אותו בחרתם לקדם או לתמוך. זה יסייע בלצמצם כפילות סיוע (ממשלה-חברה) וייתן נקודת מבט מקצועית נוספת. ובכלל, ייתן את המקום והלגיטימציה של התפקיד החשוב הזה- גם בעייני המגזר העסקי. ולא רק בעייני הרשות או העמותות. כיף לי לראות שיש שיתוף פעולה וזרימה בין העו"סים למגזר השלישי. זה מראה על מטרה משותפת. ואין שום סיבה שהמגזר העסקי לא יהיה חלק ממנה.

בהצלחה!